| לכאורה תרגיל פשוט למדי.
שבו במקום נינוח, רגוע ושקט. אם יש מוסיקה מסוימת שעושה לכם את זה שימו אותה ברקע.
קחו מראה שמאפשרת לכם להביט על הפנים שלכם ושימו אותה מולכם.
הביטו בעצמכם. בדממה.
שימו לב על מה אתם מביטים קודם, איזה איבר הוא הראשון להתבונן בו?
כיצד אתם מתבוננים בו? מה עולה קודם?
נניח שיש לי חוטם עם נוכחות, האם אני בוחנת אותו בביקורתיות? בשלילה? מתוך צער שזה מה שתקוע לי במרכז הפנים? או שמא אני בוחרת להשלים עם קיומו, לקבלו בידידות ובסלחנות, ולומר לעצמי שבעצם הוא די מתאים למכלול ומשתלב נפלא בקומפלקס שלי.
היו כנים ואמיתיים עם עצמכם. רשמו את הדברים תוך כדי וקראו אותם אחרי. הביטו ורשמו, הביטו ורשמו, רק אחרי בקריאה של הדברים שימו לב לניואנסים הקטנים.
מה אני אוהבת בעצמי, ומה קצת פחות, האופן בו אני מתבוננת בפרטים? או בשלם?
מה מפריע לי ועם מה אני חיה בשלום.
האם אני אוהבת את מה שנשקף לי במראה או שיש לי הרבה השגות ותיקונים והצעות לשיפור.
תרגיל זה הוא לכאורה מאד פשוט אבל הוא אומר כל כך הרבה על עצמנו.
אנו מתבוננים בעזרת העיניים, העיניים משקפות את הנפש, הנשמה שלנו, ומעבר לכך את האופן בו אנו "תופסים" את עצמנו ומביטים על העולם.
האם אנחנו מביטים על עצמנו מתוך האמת הפנימית שלנו, האם זה משהו שאנחנו חיים לאורו, או שמא אנו חיים לפי מה שאחרים חושבים עלינו, או מה שאנו חושבים שאחרים חושבים עלינו.
האם אנו מביטים על חצי הכוס המלאה, מדגישים קודם את החוזק שלנו, היתרונות, הדברים הטובים שבנו, העוצמות שלנו, דהיינו מחצית הכוס המלאה, או שאנו בוחרים להתמקד קודם במה לא בסדר, מה דורש תיקון, מניפים בחרב הביקורת וקוטלים את עצמנו ומן הסתם את העולם.
האם המבט שלנו רך, אוהב וסלחני, כזה שמעצים ומקבל בהבנה את החריג והשונה בנו ובאחרים?
נסו לבחון לעומק את האופן בו אתם מתבוננים בעצמכם ואת ההשלכה הנובעת מכך על ההתבוננות שלכם באחרים, בעולם, בחיים. נסו ללמוד כמה שיותר פרטים, לחקור את עצמכם לעומק.
תרגיל נפלא לתפיסת המציאות.
כאשר תשכילו לראות את הטוב קודם, ולקבל את עצמכם כפי שאתם, ללא צורך למצוא את הפגמים ולעסוק בתיקונים, כאשר תלמדו לסלוח לעצמכם ולהתייחס לעצמכם בקלות, בחיבה, בבדיחות הדעת, ברכות ובאהבה, כל העולם כולו יראה לכם שונה לחלוטין.
באהבה ובחיוך (-:
אוסי שיין, שילובים העצמה אישית באמצעות כתיבה ועוד...
ossis@walla.com
www.ima-adama.co.il/home/Shiluvim |