Seeit - המקום הראשון שלך באינטרנט
 

עבודה "מסודרת"- בטחון לחיים או כלוב מזהב? תלוי את מי שואלים...

20/10/2010  סיגלית בן חור

הרבה מדברים בשבחיה של "העבודה המסודרת". אתה עובד בעבודה מסודרת? יש פנסיה עתידית מובטחת, אתה נהיה בן זוג פוטנציאלי יותר מבטיח, ואפילו מהילדים שלך אתה מקבל יותר כבוד. אבל מה קורה כאשר הכישורים שלך, רחוקים כרחוק מזרח ממערב, מכל הקונספט של "העבודה המסודרת"?
אבל מה קורה אם אתה באמת מוכשר בדברים אחרים, שבינם לבין המושג "עבודה מסודרת" אין קשר ולו כזית? מה קורה כאשר את אמן? יוצר? כותב? קואוצר? יזם? שף? או כל מקצוע אחר? ואתה יודע בתוך תוכך מה יש לך להציע, וכבר התנסית בזה, וכבר הוכחת לעצמך שאתה יכול, אבל מכבש ה"עבודה המסודרת", מצליח להשיג אותך בכל פעם, ולהסית אותך מהדרך שלך, מהכישורים שלך, מהתשוקה שלך, מה דברים שאתה אוהב....לתוך....אני קוראת לזה, כלוב של זהב.
כלוב של זהב, זו מעין "הבטחה" להכנסה בטוחה. לקביעות, לביטחון, לפנסיה. אתה בא בבוקר, עובד כך וכך שעות, מייצר כך וכך עבודה, הולך הביתה, טראח המשכורת נכנסת לבנק. פעם בשש שנים, תפתח לך קרן השתלמות, והנה תפדה עוד חלק מהמשכנתא, וגם הפנסיה לא תאחר לבוא.

מה באמת עובר על מי שנלכד ב"הבטחה" שכזו בשם "העבודה המסודרת", כאשר העבודה שלו לא מעניינת אותו כלל, והוא מוצא את עצמו על בסיס יומיומי רחוק מהתשוקה בליבו? אולי הוא אוהב לבשל, או לאפות, לאמן אנשים אימוני כושר, או אימון מנטלי? אוהב לכתוב או אוהב לצייר? והוא מגיע לעבודה כל יום שבור ושפוף...והחלום שלו רחוק ממנו, והוא פוחד לצאת ולממש אותו, רק כי אין בזה הכנסה מובטחת. יש כאלו, שמיום ליום מתחיל להיות קשה יותר לצאת מהמיטה בבוקר... ואותו אחד מתחיל לחפש ריגושים במקומות אחרים, משהו שיחליף וימלא את התשוקה לדבר שהוא לא עושה כל יום, כי הוא חוזר הביתה מותש מהעבודה, ולא תמיד יש כוח או זמן לעוד עיסוק. לא פעם, גם בעבודה רואים שאתה כבר לא מגיע בכיף, ומי בכלל רוצה עובד כזה?

זה בדיוק מה שקרה לחברה שלי לאחרונה. בעבר עבדה בתקשורת. והייתה עיתונאית ותחקירנית. היא נהנתה מכל רגע בעבודה, וצברה לה קהל קוראים נאמן, שהלך ותפח מידי יום. לא עבר זמן, וגם הצעות עבודה הגיעו. מערוץ רדיו מוכר, מערוץ חדשות מוביל. אבל באבחת שיקול ה"עבודה המסודרת" לכאורה...החליטה לדחות את ההצעות האלו. ברגע אחד של השתפנות. ואז היא עברה משבר אישי, שלא קשור לעבודה, והחיים הובילו אותה לעבוד בבנק גדול. והמשפחה נשמה לרווחה. הילדה במסלול. היא עושה מה ש"צריך". היא ב"עבודה מסודרת". האח הידד. והיא גם הייתה טובה במה שהיא עשתה בבנק. אפילו מצוינת.

ובתוך תוכה? היא אמרה לעצמי "גם אני יכולה להתברגן". כמו כולם. לעבוד בעבודה רגילה, מסודרת. לא יכול להיות שלא. "אז מה? אז אני לא אממש את הכישורים שלי. סו ואט? כמוני יש מיליונים", היא שכנעה את עצמה. נכון שזה לא הוכיח את עצמו עד היום, בכל מיני עבודות "מסודרות" בהן עבדה, ונכון שהאישיות ה"מתומנת" (מלשון מתומן..) שלה, לא הצליחה לרבע את עצמה לעבודה המסודרת. בעיקר בגלל שהיא תמיד חושבת מחוץ לקופסא. "אני אצליח", היא אמרה לעצמה בנחישות מפוקפקת. ועוד היא חשבה לעצמה, "למה שאני לא אהיה מסוגלת לרבע עצמי, ולקבל את הכללים השונים של עבודה מסודרת, בארגון היררכי מסודר, קצת להוריד את הראש מתי שצריך, לשלוף מרפק חד כשנדרש"? אבל היא לא לקחה בחשבון דבר אחד. אולי מיליונים יכולים לעשות את זה בקלות, אבל תודו שקשה להכניס מתומן לתוך ריבוע.

אחרי מספר שנים בבנק, היא הבינה את הסיבה. התשובה היא פשוטה. פשוט מאוד: אין לה את זה!!. אין לה את מה שנדרש כדי לשרוד במקומות האלו, אין לה את העניין במה שהמקום "מייצר", או הרצון לשרוד שם, ואולי מפה זה מתחיל. אבל...יש לה ועוד איך יש לה מה שנדרש לשרוד במקומות האחרים שבהם היה חשוב לחשוב מחוץ לקופסה, כמו בעבודה העיתונאית. היו לה המילים, האומץ, התעוזה, הלוגיקה, המרפקים (ועוד איזה), העור העבה, הכל. You name it- she had it. והרומן המפוקפק עם הבנק נגמר.

וכעת היא כבר זמן מה בחיפושים אחרי קצה החוט שישיב אותה שוב למקום ההוא, שבו מצאה את עצמה. ושוב הסובבים אותה, מפעילים את מכבש ה"עבודה המסודרת". "נו? מה יהיה? היית כבר בעבודה מסודרת, ומה עכשיו? את כבר לא ילדה" הם אומרים לה. והיא אומרת לעצמה, "כל כך הרבה שנים נכנעתי למכבש הזה, שכבר ממש לא בא לי". היא מעדיפה ללכת ולנסות להיכנס לתחומים שהיא כל כך האוהבת ויודעת שהיא טובה בהם, בעידודם הנמרץ של חבריה הטובים. "יש לך את זה, תעשי את זה", הם מעודדים אותה ושומרים שלא תלך שוב לאיבוד. וכן, המצב בחשבון הבנק לוחץ, ולא קל למצוא את הדרך, מאיפה להתחיל. ולא קל למצוא עבודה בתחום. אבל הפעם היא נחושה. הפעם היא תאמין בעצמה ובכישוריה ותלך לשם. לעצום את העיניים ולהתאבד על העניין. בשבילה, זה ללא ספק עניין של חיים ומוות...זה לא יהיה פשוט, אבל כמה הדרך יכולה להיות יפה, כשאתה בוחר את המסלול...ולא משנה כמה הוא יהיה קשה. כמו גם טיפוס על הר, למי שניסה את זה. כשאתה כבר מגיע לראש ההר, גם אם בכית כל הדרך למעלה, הנוף כל כך יפה, והגאווה על ההישג כל כך גדולה.
אז מי היא שתגזול אותו מעצמה?

  • סיגלית בן חור - מאמנת אישית ועיתונאית

ויקטוריה ס.יצאתי לדייט תכף אשוב...
"אז מה אתה מחפש?"
02/09/2014  ויקטוריה ס.
יעל צורקריאה בקלפים
אס מטות
09/03/2014  יעל צור
רוני יהליסיפור גן עדן מנקודת מבטו של הבורא
27/01/2014  רוני יהלי
שירות Seeitשחיתות שחיתות שחיתות
15/01/2014  שירות Seeit
אתי יוחאימהו הום סטייג'ינג
06/10/2013  אתי יוחאי
שירות Seeitתזונה נכונה לאיזון רמת הכולסטרול בגוף
13/06/2013  שירות Seeit
אורי שפאןמה אפשר לעשות עם הכסף שהתפנה בזכות חוק חינוך חובה חינם מגיל 3?
24/04/2013  אורי שפאן
מוטי שפיאסטרולוגיה הודית
תחזית אסטרולוגית שבועית ע"פ האסטרולוגיה ההודית 4-10 לנובמבר
04/11/2012  מוטי שפי
הרחב רשימה
בוא לכתוב ב-SEEIT. רוצה טור משלך? אולי בלוג משלך? לפרסם מאמר? אז יש לך אפשרות...