ביום חמישי שעבר – 21 באפריל הגעתי לתיאטרון גבעתיים למופע קסום. האמת – רציתי ללכת לשלומי שבן ולא נשארו כרטיסים, אז הגעתי לשם טוב לוי שהוא לא פחות שווה.
ואכן כך היה. הופעה קסומה שזורה בין שירים ישנים של שם טוב ופיוטים מהמקורות, הכל עם הרכב מנצח של האנסמבל של שם טוב לוי: שם טוב לוי – חליל, פסנתר, שירה, שרלי סבח – עוד ושירה, נעם חן – כלי הקשה, צור בן זאב – קונטרבס ושירה, דורון מזרחי – גיטרות.
התארח במופע הפייטן: מימון כהן – שירה. וזו הייתה תוספת קסומה לערב. שם טוב ומיימון הרבו להחמיא אחד לשני ולהגיד איך כל אחד העשיר את השני, ואין ספק הייתה הרגשה מיוחדת על הבמה, הרגשה ביתית משהו, ששם טוב מרבה לספר הגיגים וסיפורים שעשו לנו נעים בבטן. לי בכל אופן.
שלא כהרגלי, עשיתי רשימה של כל המופע, שיר אחרי שיר. לא ברור לי למה אבל ככה יצא, אז הנה אני מעבירה לכם את רשימות השירים עם מעט הגיגים קטנטנים שלי.
טווס הזהב – המופע החל בשיר המופלא של שם טוב טווס הזהב. הייתה הרגשה של התעלות עם הרמוניות קסומות רק חבל שהגיטריסט לא היה ממש סגור על עצמו עדיין. אחרי שהגעתי הביתה והסתכלתי על האנסמבל הקבוע של שם טוב, הבנתי שכנראה שדורון כנראה החליף את הגיטריסט הקבוע. אבל בהמשך הערב הוא בהחלט התחמם ונכנס לתוך המופע.
התעוררות – שם טוב שיתף אותנו בקושי בלהתעורר לפני 13:00 – בעיה שנפתרה ברגע שנולדה ביתו הבכורה. גרוב מטורף של המתופף נועם חן עם צור בן זאב על הקונטרבס. לא רציתי שהשיר ייגמר אף פעם. אם כי בתור מוזיקאית, אני חייבת לציין שאני אחת מהבודדות שקמה כל יום בשש בבוקר. כן כן, זו השעה. אני אפילו משקימה את הכלבים שלי.
קטע אינסטרומנטלי מתוך הסרט כיכר החלומות. חליל צד ועוד בוכה בסולו מהפנט, אח"כ שם טוב יעבור לפסנתר וייגע בו בנגיעות כל כך רכות שרק יקשטו ויעצימו את הקונטרבס. פה שם טוב יספר על הסרט המקסים שאותו ליווה בלחניו. סרט שלצערו לא הצליח באקרנים, ואיש בקהל ציין שהיום בדיוק מקרינים אותו בטלוויזיה.
העיר – שיר במקור ביוונית ע"י קוואקיס. אין לי הרבה מה לספר. אני חושבת שזה הקטע היחידי במופע שפחות הרשים אותי
שיר של המוסיקאי עבדול אל ואהאב – "צעד אהובי" ושוב סולו נהדר של העוד.
בלילות הסתיו – עוד שיר מהרזומה הענק של שם טוב לוי, מתחילה התעוררות מצד הגיטריסט.
מצטרף הפייטן מיימון כהן ושניהם מפליאים כל אחד לספר על השני ועל המפגש הנהדר שהוביל לחברות ויצירה משותפת. "לדוד שיר מזמור" – ופה מתגלה לנו פייטן עם ווקאליות מרשימה.
אנא בחסדך הולחן על ידי משורר לאומי תוניסאי – יהודי שחי מספר שנים בישראל, אך חזר לתוניס ובדר"כ גם כותב את מלות השירים.
אגדלך – אברהמי. עוד פיוט נוגע.
שיר של המשוררת דליה רביקוביץ ללחן המקסים של לוי "שובי לביתך". לבית השני מצטרף מיימון כהן, והלב פשוט נפתח. הוא מצליח לרגש בשיר שגם כך נוגע בכל נים, אך מיימון מוסיף נדבך נוסף שקשה לי להעבירו במילים. פשוט צריך ללכת ולשמוע.
שיר מהמקורות של רבי יהודה הלוי. הפיוט "יום ליבשה". ומיימון כהן מספר לנו שיהדות אשכנז בחרה לשיר פיוט זה בברית המילה בשל הקושי של הברית כקריעת הים. הוא למעשה נכתב כמקדים לתפילת שחרית של פסח (כמה דברים שאני לומדת באינטרנט תוך כדי כתיבת שורות אלו...).
"למולדת שובי" עוד שיר של רוני אשר בתוניס, אחד השירים המוכרים יותר, והקהל מבקש מהפייטן לבצע את חלקו גם בערבית. ופה מתגלה לנו ווקאליסט נוסף – שרלי סבח – שפתאום אוזני כל הקהל נפתחות בהשתאות ובתוך תוכי אמרתי, למה לא הצטרפת כבר קודם. אם כי לאורך השירים הוא מלווה בקולו את שם טוב לוי, אך פה בסולו זה בהחלט הייתה הפתעה נעימה עד מאוד. שם טוב – אם אתה קורא שורות אלו. אנא – תן לו לשיר יותר.
שם טוב לוי מדבר על קטע גאוני שכבר נשמע, ואכן, כולנו מחכים עם חיוך קטן (או בעצם די גדול כשאני חושבת על זה) שאגב ליווה את כל ההופעה, עם הדברת המשעשעת של לוי. שם טוב מתחיל לנגן על חליל קטע קלאסי מאוד מוכר לכולנו מתוכניות הטלוויזיה והוא הופך אותו לקטע ג'אז לא רע בכלל. סורי. ברח לי השם של המלחין, וזה בטח באך מוצארט או אחד אחר מהשורה הראשונה של הקלאסיקה. אני מרגישה די אידיוטית אבל אני בטוחה שתסלחו לי על זה.
קטע ששם טוב לוי הלחין לסרט הדוקומנטרי "פרו ורבו" שמספר על משפחות שיש להם בין 15-17 ילדים– אחרי פחות משתי דקות של נגינה לוי מפסיק את כולם ומסביר לנו שבעצם מה שחשוב זה להבין שהקטע מנוגן בסרט בזמן קניות היסטריות לפסח. ואכן הנגינה מהירה ופתאום מתחברת לתמונה שלוי ניסה להמחיש לנו.
עוד משיריו של ר' יהודה הלוי – "בן אדמה" – פיוט שמושר בסוף תפילת ערבית של יום כיפור.
מעבר לארה"ב שם טוב מבצע דיזי גילספי night in Tunisia. שם טוב לוי לוקח את השיר הנהדר והופך אותו לשיר ערבי מוצלח לא פחות מהמקור בעיני וסוף סוף אנו זוכים לשמוע סולו של הפרקשיוניסט נועם חן – שבהחלט עושה עבודה נהדרת לאורך כל המופע.
וחוזרים הביתה לשיר "נוח" – בהחלט הרגשת בית גם לנגנים וגם לקהל. והזדמנות נהדרת לגיטריסט לחזור עם סולו נהדר. הוא גם משתף את הקהל בסולואים של אלתור והקהל תכל'ס לא רע בכלל.
מסיימים בקטע אינסטרומנטלי ושוב סולו נהדר לגיטרה, הפעם קלאסית ואח"כ גם לחליל הצד לבס ולפרקשן.
אבל מי ייתן לו ללכת כל כך מהר הביתה. אמנם מאוחר, וההופעה החלה בשעה 21:00 וכבר אחרי 23:00 ושם טוב לוי חוזר לשיר "שיר של אחרי מלחמה". הוא נותן הקדמה ואומר שהוא מאוד אוהב שהקהל מצטרף אליו לשירה ואכן, פתאום כולנו שרים איתו את השיר, ומדי פעם לוי מפסיק לשיר ונותן לקהל לבצע בעצמו את הפזמונים. זה רק אנחנו שם טוב והפסנתר. מקסים.
אבל גם האנסמבל המשובח חוזר ומבצעים יחד את "יכול להיות שזה נגמר", שכולנו זוכרים את השורה המפורסמת – אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדתי.
אחלה סיום למופע מקסים, עם כל כך הרבה גוונים ומלודיות, עם זרימה מקסימה של הנגנים, ועם פייטן עם יכולת ריגוש מופלאה. בהחלט ממליצה בחום לחפש מתי שם טוב מופיע שוב עם הפייטן, אבל תכל'ס גם בלי הפייטן שם טוב שווה האזנה.